...תמונות מספרות

תמונה אדירה. החבר'ה הוותיקים כבר חצו את גיל 60 , אבל ברוח ימי תש"ח הם נערכים לכל אפשרות... מימין שוכבים ומכוונים: ? (עם הקרחת), שלמה צביק, רפאל גוטהיינר, יוסף פרידמן, פרנסיס מטקף. עומדים מימין: חיים ליבנה, אהרון ברעם, דני אתרוגי,ומשה מן (מתדרכים), ומאיר שפלר הרב"ש.

כתבה : מירה פרסטי

120252037_1111909285870720_4737705606742

פעם היה לול מטילות וגם מדגרה. ריקי לוי אוסף את שלל הביצים היומי.


כתבה : מירה פרסטי

119980413_1107858562942459_8745609528512

מסילות, ככלל הקיבוצים, התנהלה במשך שנים כמשק אוטרקי, כלומר: כל צרכי החברים יוצרו בתוך הקיבוץ. אי לכך, היו קיימים ענפי עבודה רבים  של גידולים חקלאיים וגידולי בעלי חיים. המציאות המשתנה והיתפתחות הסחר והשיווק הביאו עם הזמן לחיסולם של מרבית הענפים הללו.   
בחוברת יובל ה- 70 - "מאוויריה על תקדים" בערך 'ענף' מוזכרים ענפים שנעלמו עם השנים: רעפייה, שפנייה, ברווזיה, לול הודים, חזירייה, תרנגולות מטילות ומדגרה, גן ירק שהכיל: עגבניות, מלפפונים, גזר, כרובית, כרוב, בצל, בצל ירוק, סלק, פלפל, תפוחי אדמה. כמו כן: מטע בננות, מטע רימונים, כרם ענבים, שדה בוטנים. 
גם בתחום ההלבשה וההנעלה צרכי החברות והחברים סופקו ע"י המתפרה, המסרגה והסנדלריה המקומיות. ועל המאפייה כבר כתבנו.
בתמונה : עוד בעל מקצוע ללא תחליף - ז'קיטו לוי הסנדלר האחד והיחיד, שסימן ההיכר שלו היה רעמת השער העבותה אותה נהג לכרוך בשרוך נעליים. הוא ייצר בסנדלריה שלו נעליים וסנדלים לכל ילדי ונערי הקיבוץ, וכמו כן גם נעלי עבודה לכל החברות והחברים. במבט לאחור, ממש מדהים להבין איזה הספק עבודה עצום היה לו, הרי מדובר במאות זוגות רגליים בשנה! כילדים היינו מגיעים לסנדלריה פעמיים בשנה כדי שייקח את מידות כף הרגל - פעם אחת לקראת חג הפסח עבור הסנדלים החדשים שנקבל, ופעם שנייה לקראת החורף עבור הנעלים החדשות.  

כתבה : מירה פרסטי
 

סנדלריה.jpg

זו לא תמונה מחוות כנרת עם רחל המשוררת כרועת אווזים, אלא 30 שנה מאוחר יותר עם "רועות אווזים" משלנו: שולמית שלו(מימין) ופרידה ליבנה. התמונה היא משנת 1940 בערך.

כתבה : מירה פרסטי

אווזים.jpg


אמן ההליכה על חבל, הצרפתי פיליפ פטי (יליד 1949), הוזמן לירושלים בשנת 1987 כדי לפתוח את אירועי פסטיבל ישראל בהליכה על כבל. ההליכה הייתה בגובה 410 מטרים, ללא רשת ביטחון,  בין הסינמטק להר ציון מעל גיא בן הינום, ובמהלכה שחרר פטי יונה לבנה תחת הסיסמה: גשר בין מזרח למערב. "חרושת כבלים מסילות" התבקשה לספק את הכבל, ודאגה שהעניין יונצח בפומבי. בשל כך פיליפ פטי בילה בקיבוץ כמה ימים, אף נפגש עם הילדים והפגין בפניהם פעלולים, והתידד מאוד עם הנק נווה עוז המארח מטעמנו.  פטי הזמין את הנק לבוא איתו לאירוע כצלם אישי שלו, ובשל כך, הנק היה היחיד מבין כל הצלמים הבלתי רישמיים שהורשה לעלות לרמפה המוגבהת ממנה החלה ההליכה, ולצלם משם.
  

כתבה : מירה פרסטי
 

118765712_1090928891302093_1272900452989

היום לפני 53 שנים פרצה מלחמת ששת הימים. קדמו למלחמה, כידוע, שלושה שבועות של המתנה, בהם, מצד אחד, קודם מאמץ דיפלומטי גדול כדי לנסות למנוע את המלחמה, ומצד שני הייתה התכוננות והיערכות צבאית גדולה וגיוס מילואים נירחב.  מפקדי צה"ל חשו ביטחון ביכולות הצבא להביס את האויב, אבל בקרב מנהיגות המדינה היו מי שחששו ממלחמה שתסכן את המפעל הציוני. בכל הארץ עשו האפלה, העורף נקרא להחשיך חלונות בניירות שחורים, ולחפור שוחות עמוקות בצורת האות ר' בצמוד לבתים, ממש כפי שהתמגנו 19 שנה קודם, במלחמת השיחרור, כנגד הפצצות והפגזות.  דשאי הקיבוץ שוסעו ללא רחם, כשכול משפחה דאגה לחפור את השוחה שלה. ובאחד מימי המלחמה אכן הייתה אזעקה סביב 11 בבוקר, שהריצה את הציבור לשוחות, אלה שבמקומות העבודה. כאחת שהייתה לפני גיוס ועבדה בחדה"א, אני זוכרת שרצנו יחד עם כל עובדות המטבח אל השוחה שנחפרה מאחורי המטבח, שם ישבנו בצפיפות וחיכינו או להפצצה או לאות הרגעה. זכור לי, שאחת העובדות מאוד דאגה מכך ששכחה להסיר את הסינור הלבן והבוהק, ושחלילה המפציץ עלול לזהות אותנו בעטיו... מאוחר יותר התברר לנו שהיה זה מטוס עיראקי שחדר אז לישראל ועבר מעל שדות שיפעה שלנו, ממש מעל צבי הורוביץ, בן גילי שהיה אף הוא לפני גיוס, ועבד אז בשדה. המטוס ההוא הגיע

.למחנה עמוס .שליד כביש הסרגל, שם הופל

היה אצלנו גם אולפן בימים ההם (בין תלמידיו היו מי שהפכו לחברינו: שרה צבייק והנק נוה-עוז), ובתמונה ניראים תלמידים מהאולפן, מאלה האמיצים שלא ברחו מהארץ - חופרים שוחות ליד הכיתה.   תחת תידרוך של חברנו משה מן. צילם: הנק

כתבה : מירה פרסטי

Clipboard01.jpg
להגדיל
88099322_957633567964960_359999659342980
גרף.jpg
אליהו.jpg
גפילטעפיש.jpg
טיול מטפלות (2).jpg
קב' דרור.jpg
אופניים.jpg
78549351_881916238870027_284278337083487
tmunot.jpg
72259143_835153033546348_339808737623120
messilot.jpg
מסילות.jpg
תמונותמספרות.jpg

 

25 - 6 19

מדובר על קיץ 1953. על הפרובוקציות וחוסר האמינות של העיתונים הקומוניסטים

של אז לא ידעתי. אבל הסיפור קשור לחילוקי הדעות האידאולוגיים החריפים מאוד שהיו בשנות ה-50 בקיבוצים, וגם במסילות. כל הרקע התקופתי של אז, ופרשת ה"סנהאיסטים" אצלנו עם נציגם הבולט שרגא בירן, מופיעים בכתבה וראיון שעשיתי ב- יולי 2012 עם שרגא בירן, וזה נמצא  תחת השם: "ראיון עם ש. בירן". כמו כן יש כתבה מעמיקה ומרחיבה של דפנה בר בנושא זה, תחת השם: "משבר הסנהאיסטים בקיבוץ"

 

כתבה - מירה פרסטי

מסילות.jpg
60242252_739935156401470_866694960049972
גן ירק.jpg
תמונות מספרות.jpg
ruti.jpg
53046564_694563680938618_633009536404081
51795627_682631075465212_734676344640844
בין שתי התמונות מפרידות 40 שנה (בערך: 1950, 1990)
שישיה.jpg
50872919_680427975685522_758286027257072
כרם.jpg

תמונה יפה נוספת שהועלתה בפ"ב לאחרונה ומהווה געגוע לכרם, היא כנראה מאמצע שנות החמישים: אברהם עריף מאכיל בענבים את בנות קבוצתו נילי גוטהיינר (מימינו) ועופרה לנדאו

download.jpg
הצאלון פורח

הצאלון פורח

צילום: מירה פרסטי

אחד מעצי השקמה

אחד מעצי השקמה

צילום: מירה פרסטי

שדירת פיקוסים

שדירת פיקוסים

צילום: מירה פרסטי

שני הברושים

שני הברושים

צילום: מירה פרסטי

מסילות 1943

מסילות 1943

este.jpg